אף אחד לא ממש יודע מי היה האדם שהמציא את החניונים ורבים מאמינים שהחניון נולד פשוט מתוך הכרח. החניון עבר גלגולים רבים במרוץ השנים עד שהפך למבנה המוכר כיום בחניונים כדוגמת חניוני הצלחה בארץ ובעולם. אז מה היה לנו?

אנציקלופדיית חניוני הצלחה -ההיסטוריה של החניונים

החניון הראשון

החניון הראשון היה מבנה פשוט שהוסב למגרש חנייה רב קומתי בשנות ה 20 של המאה ה 20 בארה"ב, לתוכו אסור היה לבעלי מכוניות לנהוג. במקום, היו הרכבים מועלים למקומות צרים במעלית בפיקוח אנשי מקצוע. המבנים הללו היו סגורים לגמרי כדי להגן על המכוניות הישנות מפני פגעי מזג האוויר. בחניונים אף הוצעו מגוון שירותים למכונית ולנהג לדוגמא שירותי בייביסיטינג שאפשרו לנהגים לעשות קניות בלי הילדים על הראש.

גיל ההתבגרות

בשנות ה 50 חניונים הפכו נפוצים מאוד בארה"ב, ובזכות שיפור באיכות הייצור של הרכבים, אפשר היה לראות כבר לא מעט חניונים פתוחים כמו חניוני הצלחה. חניוני הבטון הפשוטים הללו נבנו במטרה לאפשר לעובדים וקונים את הנוחות של הגעה וחנייה באזורים מרכזיים של העיר.

חניונים מודרניים

לאט לאט החלו החניונים להפוך ממבנה שנוצר לשם נוחות בלבד למבנים מעוצבים בפני עצמם וניתן היה למצוא חניונים בצורת ספרים לצד ספרייה עירונית או חניון יפיפה מוקף עצים שמואר בלילה ומזכיר יותר עיצוב של גן עירוני. בהמשך, עם עלייתן של המכוניות החשמליות, החלו להשקיע בחניונים חכמים הכוללים פאנלים סולאריים ומאפשרים טעינה למכוניות חשמליות.

חניונים בעתיד

סביר להניח שארכיטקטים עירוניים ימשיכו לנסות ולטפח את החניון המסורתי בעיצובים חדשניים אבל הרוח נושבת יותר לכיוון של חניונים מוסתרים, כאלה שאינם חלק מהנוף, אלא פשוט נבלעים בתוכו. הדבר כולל חניונים תת קרקעיים, כמו חלק מחניוני הצלחה, וכן גם עיצוב עירוני בסגנון "סופגניה טקסנית" שמשמעו עטיפה של החניון בקניונים, משרדים ושאר מבנים עירוניים כך שכשתעברו באזור, כלל לא תרגישו בחניון. כל זה הנו חלק מהרצון להפוך את העיר ליפה יותר, ירוקה יותר עם כמה שפחות "אזורים מתים".

מה שבטוח, חניונים כמו חניוני הצלחה מיסודו של צחי מרקור, הממוקמים במרכזי ערים, יישארו איתנו לעוד הרבה זמן וימשיכו להפוך את חיינו כנהגים לנוחים הרבה יותר.