תחום החניונים האוטומטיים נחשב לתחום צעיר ואין הרבה מאד חברות, הן בארץ והן בעולם האמונות עליו. בעולם קיימים מאות חניות אוטומטיות, אך לא יותר מזה. כמו כן ישנם הרבה יותר חניונים אוטומטיים קטנים מאשר גדולים.
אולי זו הסיבה שבצד הטמעת מערכות אוטומטיות, כאלה ואחרות, יש גם צורך להטמיע מוכנות לשיטה בקרב הנהגים אשר לא ממהרים להפקיד את מפתחות רכבם בידי רובוט.

מהי המהות של החניון אוטומטי?

'חניוני הצלחה' בראשותו של צחי מרקור, יו"ר איגוד החניה הישראלי, מעוניינת בראש וראשונה לבסס ערכים כיעילות ונוחות כתנאי הברזל המאפיינים את השירותים שהיא נותנת ללקוחותיה. כאשר מדברים על חניונים אוטומטיים אנחנו מדברים, למעשה, על אפסון המתבצע באופן אוטומטי.
ומדוע מערכות כאלה לא נפוצות בישראל ובעיקר בראש דן הסובל כה רבות ממצוקת החניה?

שאלה טובה, ובמקרה זה חלה חובת הביצוע הן על קבוצות מובילות כחניוני הצלחה והן על יצרני חניונים אוטומטיים. דוגמא ליצרנית חניונים אוטומטיים היא החברה הישראלית 'פרקינג קיט' ודוגמא לאיך בכלל עובד חניון אוטומטי ניתן לראות כאן.

כאשר מדובר בערים שהמרחקים בהם גדולים או שסובלות ממזג אוויר קשה, אנשים מאד לא אוהבים לצאת לזמן רב מרכבם, כל שכן אחרי שסיימו להחנות אותו. אי לכך במרבית מן המקרים יהיו אנשים מוכנים לשלם כסף רב על מנת לשלם על מקום חניה שיהיה קרוב ליעד שלהם. במנהטן, ניו יורק, יכול מחירה של חניה להגיע גם לעשרים דולר לשעת חניה.

משתנה נוסף שיכול "לעשות שכל" הוא משתנה הזמן. זמן ממוצע לחיפוש חניה בחניון תת קרקעי מן הסוג ה"ישן" הוא חמש דקות, אבל אם צריכים לנסוע עד למפלס מינוס 7 , זה לוקח יותר, שלא לדבר על זמן היציאה.

משתנה נוסף הוא העומק. ככל שמעמיקים, היתרון שבפתרון החניונים האוטומטיים גדל. זאת משום שאם מגיעים לצנרת המים השמחה רבה וברגע שקבלנו הרבה יותר מקומות חניה בעומקים שכבר הגענו אליהם, הרי שלא צריך להעמיק ולחפור יותר עמוק.

עבור בעל הקרקע או מגרש החניה יש כאן רווח מאד גדול. לעיתים במקום מאה מקומות חניה הוא יכול להגיע גם לאלף ומה שחשוב לזכור שהלקוח, הלא הוא הנהג המחנה את רכבו, לא נדרש לשלם יותר. מה עוד שהוא לא צריך לטרוח ולתור אחר חניה הואיל והוא פשוט שם את הרכב וממשיך לענייניו. מכאן שהכדאיות של החניון האוטומטי נובעת הן מהכדאיות למשקיע והן מהכדאיות ללקוח הסופי.